פיזותרפיה לברך - הכאבים של כולם
נכתב בתאריך: 10/11/13 , עודכן בתאריך:08/05/22
לא צריך להיות כדורסלן או כדורגלן כדי לסבול מכאבי ברכיים, גם מי שלא מתעמל יכול למצוא את עצמו סובל מהם.
המאמר הזה מיועד בשביל מי שלא מתאמן וסובל מכאבי ברכיים
כאבי ברך הם פציעת הספורט הנפוצה ביותר באוכלוסיה הכללית- מעל ל-85% מפציעות הקשורות בפעילות גופנית באתלטים שאינם מקצוענים. אורך חיים פאסיבי, או "בטטות כורסא" בשפת העם, אינו מגן מפני התופעה הלא נעימה: סקר שבוצע לאחרונה על ידי איגוד הראומטולוגים האמריקאי דיווח על כאבי ברך כסימפטום הכאב הנפוץ ביותר מעל לגיל 50.
עם זאת, כמו בכל בעיית מפרקים ושלד, המילה הראשונה והאחרונה תמיד שייכת למאמצי פיזיותרפיה, כאשר פיזיותרפיה לברך חשובה לא רק לטיפול בסימפטומים של המפרק המסובך הזה, אלא גם כחלק מטיפולים אחרים כמו פיזיותרפיה לגב ועוד.
הבר(ו)ך
המפרק המסובך (והגדול) ביותר בגוף האדם בהחלט זכאי למוניטין שיצא לו. מומחי פיזיותרפיה משתלמים במשך יותר משנתיים בתחום ה"צר" של פיזיותרפיה לברך, שלא להזכיר את המנתחים האורטופדיים, שיכולים להשקיע קריירה שלמה במפרק היחיד הזה.
הברך נושאת את מלא משקל גופנו (ואף למעלה מכך, לדוגמא בזמן הנחיתה המתבצעת בסוף כל קפיצה, ריצה וכו'). יחד עם זאת המפרק חייב לספק שתי דרישות מנוגדות: טווח תנועה רחב (למעשה כמעט 170 מעלות) אך גם יציבות. לבסוף, הצורך להגן על מרכז הגוף (אברי הבטן, החזה והראש) מפני זעזועים מיותרים, פירושו תפקיד שלישי עבור הברך: בלימת זעזועים.
כדי לעמוד במשימה המשולשת הזו, התפתחו מגוון מבנים "מסייעים" למפרק הברך: שרירים, בייחוד שרירי הירך והרגל, המסייעים לתנועה ולהגברת היציבות, רצועות (הרצועות הצידיות (קולטרליות) והצולבות) להגבלת תנועות לא רצויות, ומערכת סחוסים וחללים מלאי נוזל סיכוך (כמו המניסקוסים והבורסה הסאב-פטלארית) לשיכוך זעזועים ומניעת חיכוך.
הפגיעה שבברך
פגיעה, טראומטית או שחיקתית (כמו במחלת האוסטאוארטריטיס), בברך יכולה לערב כל אחד מן המבנים הללו, ולפי זאת תקבע גם ההחלטה הטיפולית. עם זאת, כפי שכבר אמרנו, בכל מקרה הטיפול יערב לא מעט פיזיותרפיה: במקרים הקלים יותר פיזיותרפיה לברך יכולה לפתור לגמרי את הבעיה, ובאחרים פיזיותרפיה לברך היא תוספת לטיפולים ניתוחיים (או סוגי פיזיותרפיה אחרים, כמו פיזיותרפיה לגב).
הטיפול בכאב
הגישה משתנה מאוד בהתאם לסוג הפגיעה והגישה האישית של המטפל (והמטופל), אבל ישנם כמה עקרונות כלליים המוסכמים (פחות או יותר) על כל העוסקים בתחום:
הגברת טווח תנועה- מרבית הפגיעות פוגעות בטווח התנועה התקין, בין אם ישירות (לדוגמא: אוסטאוארטריטיס) ובין אם בעקיפין (דוגמא: התנוונות שרירים בעקבות דמוביליזציה).
בכל מקרה טווח התנועה התקין דרוש לא רק לתפקוד תקין אלא גם להגנה מפני פציעות (כמו קריעות ומיקרו-קריעות בשרירים המעורבים), ודרך להחזיר אותו היא הרבה פיזיותרפיה לברך, רובה בגישה עצמית. תרגילי מתיחות מבוקרים יעזרו לשחרר את האלמנטים האלסטיים, ולפי עדויות חדשות גם לגרות גידול שריר.
חיזוק שרירים- גם במקרים בהם יציבות המפרק נפגעה, כמו במקרה (הנפוץ למדי) של קרע ברצועות הצולבות או הקולטרליות, ניתן לפצות חלקית על הבעיה באמצעות חיזוק השרירים, בעיקר שרירי הקוואדריספס וההאמסטרינגס.
ומשהו על הגב
הגב, המוקד השני של כאבי שלד ושרירים באוכלוסיה הכללית, קשור מאוד לברכיים. בעיה בתפקוד הברך יכולה להעביר סטרס מיותר לגב, ולגרום להתפתחות חוסר נוחות ואף בעיות אורגניות שתצרכנה פיזיותרפיה לגב ממש.
מובן שבמקרים הללו (שמהווים יותר מ-40% מכאבי הגב המדווחים, כך לפי סדרות מן השנים 2008-2010) טיפול ללאפיזיותרפיה לברך כמוהו כמתן אקמול לחולה דלקת ריאות: יכול להביא לשיפור, ובמקרים נדירים אפילו להחלמה, אבל הרבה פחות יעיל מאשר טיפול בשורש הבעיה.